הרגע הראשוני הזה…
הרגע הזה שבו אני מרגישה את המפץ הגדול שקורה ממש מולי..מעיף אותי..מעיף חזק…
בכל פעם שאני חווה את הרגע הזה עם המעצב/ת שאני מלווה, אני מתרגשת יחד איתם כאילו אני במקומם. בכל פעם מחדש זה רגע שאינו מובן לי מאליו כלל, רגע שממלא אותי סיפוק גדול מהעבודה שלי ומהמקצוע שבחרתי לי. היום זה קרה לי שוב.
ישבנו יחד. היא ואני אחת ליד השנייה. לקחתי אותה יד ביד וקפצתי איתה למים….ההתרגשות שאחזה בה, ריגשה אותי גם כן, ההתלהבות שלה הדביקה אותי והיא התחילה לשחות כאשר אני משמשת לה מצופים.
גאווה גדולה מילאה את ליבי כשהסתכלתי בעיניים שלה וראיתי את ההתלהבות שבגילוי, את ההתלהבות שבהתנסות ועוד יותר, את ההתלהבות שלה מכך שהעולם המשיך להסתובב גם אח”כ, למרות שהיתה סקפטית מאד והיתה בטוחה שכוווווווווולם מסתכלים וחושבים ואומרים ועושים עליה זום… אז זהו…שהסתבר שזה לא כך ואפילו השמש תזרח מחר כרגיל ואפילו ממזרח…קטעים.
אני כ”כ אוהבת את מה שאני עושה וכ”כ אוהבת לראות איך הכלים שמקבלים בתהליך של ה”ארגז…” שלי, מועילים ומיושמים באופן מיידי ונראים לעין…זה משהו שלא מתרגלים אליו (ביום שאתרגל, כנראה שכבר לא אעשה ליווי יותר…).
חברים, אורחים וסתם כאלו שנעים להם לקרוא את הפוסטים, אני מזמינה אתכם להתחיל לזוז לכיוון הטלפון ופשוט….לחייג. אליי.

בהזדמנות זאת אאחל לכולנו שנה מופלאה, מלאה בגילויים חדשים, בשבילים, בפניות ובחוויות מעצבות!!