השביל שלך, ראש השנה תשע”ז
בכל שנה מחדש נפתחת עבורנו כעם וכפרט חלון הזדמנויות חדש. השגרה, המרוץ מסיתים אותנו ביום יום מכל המחשבות והנה אחת לשנה עומדת בפנינו הדרישה: עיצרו! אנו נדרשים לעוף מעלה ל”מבט על” על חיינו:
עלינו להביט לאחור מעבר לכתף על העבר: כיצד התנהלנו? האם הגשמנו את יעדנו? האם פעלנו בהתאם לערכינו?
אנו נדרשים להווה: לספור את התוצאות, לסכם את המרוץ, להכין מאזן של רווח והפסד ולבחון את המקום בו אנו עומדים כעת.
ואנו מחויבים להשקיף אל העתיד: כיצד אני רוצה שיראו חיי השנה? מהם היעדים? אילו ערכים ארצה לאמץ ומה עוד עלי להגשים?
ראש השנה הוא חלון הזדמנויות חברתי. להתבונן ולבדוק האם פעלנו בסביבה הוגנת? האם חינכנו על פי ערכים של יושר ואמת? האם הקפדנו על לשון נקיה? על דיבור כנה ומכיל? האם באמת הקשבנו?
נקודות זמן המציינות התחלה וסוף מאפשרת לנו לחיות את חיינו בתנועה מתמדת. בחינת העבר, ההווה והעתיד מאפשרים לנו לשנות מסלול, לסטות במכוון מהשגרה ומהדרך וזאת ממקום מבוסס ובטוח. התחלה המלווה בהתבוננות ומחשבה פותחת לפנינו את כל האפשרויות מחדש. שום דבר לא גמור וחתום, הגולל לא נסתם. אפשר לבחון שוב, להכין את האופציות, לבחור עבור עצמנו את האפשרות הטובה ביותר.
קביעת תאריך ויעד קבוע מדרבנים אותנו למחויבות היוצרת עשיה, תאריכי ויעדי ביניים עוזרים גם הם להקל על הדרך.
כל אלו בראש השנה גורמים לנו לעצור, לקחת נשימה, ולבדוק אם חיינו השנה את חיינו כפי שבאמת היינו רוצים. עבר, הווה ועתיד מתמזגים לחיים שלמים, מסקרנים, מתחדשים ומאפשרים.
השביל הוא שלכם ובידיים שלכם. אני מאחלת לכם בחירות בשבילים הנכונים לכם, מלאים בנופים מגוונים בדרך ישרה, פגישות טובות והצלחות אישיות ובעיקר להגיע מסופקים להתחלה הבאה המחכה לכם בסוף הדרך.
ומקדישה לכם את השיר הכל כך מדוייק של אהוד בנאי:
השביל הזה מתחיל כאן, בין סניף בנק למעין, לא סלול, לא תמיד מסומן, השביל הזה מתחיל כאן.

חוצה את העיר, עולה על ההר, ממשיך על הים ממשיך גם מחר, חותך באויר, בין הבתים, יוצא אל האור, אל חיים חדשים.

לך עליו, עלה עליו עכשיו ,לך עליו, עלה עליו עכשיו , מלאכי ציפורים מעליך, מלווים את צעדיך,מרחוק נדלק אור, אל תסטה כדי שתוכל לחזור.

השיר הזה מתחיל כאן, כחול על הדף הלבן,לא גמור, לא תמיד מכוון השיר הזה מתחיל כאן.

שלכם, עופרה