לאחר הפרישה נוספות לנו שעות רבות של פנאי. ניצול נכון של שעות הפנאי יכול להוסיף אושר רב ותחושת מימוש עצמי לחיינו, אך כדי לנצלן וליהנות מהן רצוי לעשות תכנון נכון ומגוון שיענה על צרכים שונים של הפורש ומשפחתו, וישאיר לו זמן להתפתחות אישית ולבניית משמעות חדשה. איך עושים את זה? מאיפה מתחילים? כל התשובות - בהרצאה ההרצאה היא הרצאה פעילה הכוללת הפעלה קלה של האנשים ומשובצת בסרטונים, סיפורים וחוויות מיוחדות. מייל שקיבלתי ממשתתף: "תתגמדנה המילים, ותקצר היריעה, מלהביע בפנייך את הערכתי הכנה והמלאה על ההרצאה המופלאה שהעברת לנו בסמינר להכנה לפרישה .... בטוחני שאפיק את המיטב והמרב, לתועלתי בהתנהלות חיי עם פרישתי מהעבודה" יעקב צפריר

לא פשוט להיות מנהל בארגון ולהוביל אנשים בשעה שרובנו ממעיטים בערך היכולות של עצמנו, לא עושים דברים אם אין לנו בטחון בהצלחתם, פוחדים להיכשל, לא רוצים לעמוד מול ביקורת של אחרים. בסופו של דבר לא נעשה דברים חדשים שיקדמו את הפרוייקט עליו אנו עובדים, נחשוש להעצים את עצמנו ואת העובדים שלנו, כי אנו חוששים שנהיה מוצפים ביוזמות חדשות ולא נדע להכיל אותן. אבל אם לא ננסה לעשות מה שאנו רוצים או חולמים עליו, בוודאי לא נצליח. אמנם נשאר בגבולות המוכר לנו, אך לעיתים המוכר אינו דווקא הנכון. כך נפסיד הזדמנויות. אז איך נזהה הזדמנויות? איך יכולה יציאה מאזור הנוחות להצמיח אותנו כמנהלים וכעובדים וגם את כל מי שמסביבנו? איך נוכל לשמור על אנרגיה גבוהה וליהנות מעשייה אפקטיבית? בהרצאה אספר איך קרה שבהיותי מוצ'ילרית ישראלית בדרום אמריקה הוזמנתי לפגישה עם שר ההגנה של אקוודור. מה עשיתי כדי לשוחח עם נשיא המדינה וכיצד הצלחתי לעבור על פני שומריו? איך הצלחתי כאישה ישראלית מן השורה להיכנס לטקס דתי של הארמנים ולצלם אותו? מה הכוח המניע ואילו תובנות עולות משינוי נקודת המבט ומההתנהלות מעבר לאזורי הנוחות? הסיפורים מלויים בתמונות מעניינות ויחודיות שצילמתי במהלך האירועים עליהם אני מספרת. הסיפורים אמנם שלי, אבל התובנות מהם הן של כולם. אלו הם הכלים בהם נשתמש כדי לשפר את חיינו ואת חיי האחרים סביבנו. ההרצאה מתאימה לקהל של: מנהלים ומנהלות בארגונים, מנהלות ונשים ליום האשה, קבוצות מובילות של עובדים בארגונים משך ההרצאה – שעה עד שעה וחצי על פי בקשתכם