הרבה פעמים, כאשר אני שואל אנשים, על מי מכתב האשראי (letter of credit או L/C בקיצור) מגן, התשובה שאני מקבל היא שהוא מגן גם על הקונה וגם על המוכר.
התשובה הזו שגויה לחלוטין.
התשובה נובעת מכך שרוב ההסברים ואלו שמלמדים את נושאי שיטות התשלום באים מתוך עולם הבנקאות ולא מתוך העולם המסחרי.
אנשים בעולם הבנקאות באים מזווית הראיה שלהם.
הם מקצוענים ומקרים את העבודה שלהם ברמה מעולה. אין מחיר לכך שהם פגשו אלפי מכתבי אשראי ויש להם ניסיון רב.
אבל, מבחינתם הגנה על הקונה היא בכך שהספק לא יקבל את התשלום.
כבנקאים זה מה שהם מבינים בו. תשלום או קבלת כספים.
אבל המטרה של החברה או של היבואן אינה להימנע מתשלום לספק.
אם זאת המטרה שלך יש לי פתרון פשוט.
אל תוציא לספק הזמנה ואז לא תשלם לו.
יש מיליוני ספקים בעולם שאני לא מוציא להם הזמנה ולכן גם לא משלם להם.
הם, למרבה הפלא, גם לא שולחים לי סחורה.
וזאת המטרה שלי כאשר אני מוציא הזמנה.
לקבל את הסחורה, בכמות שנדרשת, באיכות הנדרשת, ובמועד שבו היא נדרשת .
האם מכתב האשראי מגן עלינו שהמטרה שלנו תתקיים?
התשובה היא לא!
לא קיבלנו את הסחורה במועד וכתוצאה מכך יש לנו קו יצור שעומד, אנשים שמקבלים שכר ולא עושים כלום, פיגור באספקות, לקוחות עצבניים, קנסות פיגורים ואיום בביטול הסכמים.
האם העובדה שלא שילמנו לספק הגנה עלינו?
התשובה היא לא!
זה רק עזר למזער נזקים. זה לא הגן עלינו.
מכתב אשראי, כאשר עובדים איתו נכון יכול לסייע בצמצום הנזקים לקונה ולייצור מוטיבציה אצל המוכר לעמוד בדרישות על מנת לקבל את התשלום.
אבל, מכתב האשראי אינו תחליף לניהול ספק.
מכתב האשראי אינו מהווה הגנה על הקונה מאחר והוא הסכם שנחתם בין הבנק למוכר. זהו הסכם נפרד מההסכם המסחרי שנחתם בין הקונה למוכר.
איך הסכם שנחתם בין צד א’ לצד ב’ יכול להגן על צד ג’?
אז איך הקונה יגן על עצמו?
קודם כל ע”י לימוד והבנה של החומר שבו הוא עוסק. התייעצות עם גורמי מקצוע שמבינים את התהליכים מהצד שלו. והכי חשוב, ההגנה של הקונה מתחילה הרבה לפני הוצאת ההזמנה. היא מתחילה בבדיקת הספק, המוניטין שלו ומצבו. היא ממשיכה לאחר הוצאת ההזמנה בניהול הספק ובדיקה כי הוא עומד בלו”ז ובאיכות.
מכתב האשראי הוא מנגנון לניהול הסיכון, מבחינת הקונה, ולא מערכת הגנה.
בהצלחה